מרגישה לא מספיק טובה ברילוקיישן? זה מה שאת חייבת לדעת!

ליאן התיישבה מול מסך המחשב בפגישת הזום הראשונה שלנו, גוללת באצבעותיה את השרשרת שעל צווארה, כמו מחפשת משהו להיאחז בו. עיניה היו דרוכות, מתוחות, אבל היה בהן גם ניצוץ קטן של תקווה. בקולה המהוסס סיפרה לי איך עברה לרומא עם בעלה ושני ילדיה, איך עזבה מאחור קריירה מבטיחה כמעצבת בתל אביב ואיך חשבה שהרילוקיישן יהיה הזדמנות לצמיחה - אבל במקום זה, הרגישה שהיא הולכת לאיבוד.

"אני מתעוררת כל בוקר עם תחושה כבדה שאני לא מספיק טובה," היא הודתה כשדמעות החלו להצטבר בעיניה. "העסק שלי נראה לי פתאום ילדותי, כאילו אף אחד לא באמת צריך את מה שיש לי להציע."

היא תיארה איך היא משווה את עצמה לנשים אחרות ברומא שנראות כל כך בטוחות בעצמן, שמצליחות לשווק את עצמן בלי להתנצל. איך כל דחייה קטנה - לקוח שלא חזר, פוסט שלא קיבל לייקים, מבט מתנשא של מישהי ברחוב, מיד שולחת אותה פנימה, למקום שבו היא אומרת לעצמה: ״אולי אני פשוט לא בנויה לזה. אולי הרילוקיישן היה טעות.״

אישה יושבת ליד חלון עם נוף לקולוסיאום ברומא, מביטה בהרהור על המחשב הנייד שלה. היא לובשת שמלה אלגנטית, אוחזת בשרשרת שעל צווארה, עם הבעה מלאת מחשבה. על השולחן פזורים מסמכים, כוס קפה ומחברת, ברקע אור חם של מנורה. — כשהביטחון מתערער ברילוקיישן – איך מתמודדים עם הספקות?

איך להרגיש מספיק טובה ברילוקיישן?

"באיטליה, אני 'סתם עוד עולה חדשה'," היא אמרה בכאב. "בתל אביב היו לי חברים, מעמד, היסטוריה. פה אני צריכה להוכיח את עצמי בכל פעם מחדש."

רילוקיישן מערער את הזהות שלנו מהיסוד ומעצים את התחושה של חוסר ערך.

בארץ המוצא יש לנו תחושת יציבות - אנחנו יודעים מי אנחנו ומה אנחנו שווים. אך במדינה חדשה, כל מה שהגדרנו כהצלחות נעלם, והתחושה של "לא מספיק טובה" מתחזקת.

בשיחותינו בטיפול הרגשי, הבחנתי בתבנית ברורה: הפחדים העמוקים ביותר של ליאן לא נוצרו ברומא – הם התעצמו שם. ללא רשת ביטחון של חברים ומשפחה, ללא מוכרות, הקולות הפנימיים המטילים ספק הופכים לעוצמתיים פי כמה.

השפה החדשה מקשה על ביטוי מלא של האישיות והרעיונות

חוסר היכרות עם קודים תרבותיים גורם לתחושת זרות מתמדת

העדר היסטוריה משותפת עם הסביבה החדשה יוצר תחושת ניתוק

הצורך להוכיח את עצמך שוב ושוב בכל אינטראקציה

בפגישה השלישית שלנו, ליאן שיתפה: "אתמול פניתי לבוטיק מקומי להציע את העיצובים שלי. המוכרת בקושי הסתכלה עליהם לפני שאמרה 'לא, תודה'. בארץ הייתי מתעצבנת.

פה הלכתי הביתה ובכיתי שעתיים."

3 שלבים לבניית ביטחון עצמי בתהליך רילוקיישן

שלב ראשון – לזהות את הקולות הפנימיים שמעכבים אותך

"איך הקול הזה מדבר אליך?" שאלתי את ליאן באחת מפגישות הזום שלנו. "מה בדיוק הוא אומר?" לקח לה זמן לענות, אבל אז התחילה לתאר: "הוא אומר 'מי את חושבת שאת? את לא מספיק מוכשרת. לא מספיק יצירתית. יש אלף מעצבות טובות ממך. למה שמישהו ירצה לקנות ממך?'"

דרך תרגיל כתיבה שביצענו, ליאן הבינה שהקול הזה אינו חדש. הוא היה שם תמיד, עוד מילדות. אביה, איש עסקים מצליח אך קשוח, מעולם לא הסתפק בפחות ממושלם. שוחחנו על איך בילדותה, גם כשהביאה הביתה ציון 95, אביה היה שואל "מה קרה ל-5 האחוזים האחרים?"

הרילוקיישן רק הגביר את עוצמת הקול הפנימי הזה. רחוק מהבית, מהמוכר, בסביבה חדשה שבה הכל מאתגר – הביקורת העצמית השתלטה.

תקריב של יד כותבת 'מחשבות שליליות' באופן חוזר ביומן עור מהודר עם עט יוקרתי — לזהות את הקול המבקר: הצעד הראשון בדרך לשחרור ולצמיחה ברילוקיישן

שלב שני – ללמוד לענות לספקות

במהלך חודשיים של פגישות שבועיות אונליין, עבדנו על פיתוח תגובה חדשה לקול הפנימי המבקר. יחד יצרנו תהליך פשוט בארבעה צעדים שליאן יכלה ליישם בכל פעם שהספקות הציפו אותה.

ראשית, היא למדה לזהות את רגע ההופעה של הביקורת העצמית: "זהו, אני שומעת עכשיו את הקול הביקורתי שלי". לאחר מכן, היא תשאל את עצמה אם מה שהיא שומעת הוא עובדה מוכחת או רק פרשנות שלילית של המצב.

בשלב השלישי, היא מחפשת ראיות - מה באמת מוכיח שהביקורת הזו נכונה? האם יש ראיות הפוכות? ולבסוף, היא מנסחת תגובה חדשה, כאילו היא מדברת עם חברה טובה שחווה ספקות דומים, ולא עם עצמה.

"קשה לי להאמין שאני יכולה פשוט לבחור לא להקשיב לקול הזה" אמרה ליאן בפליאה באחת הפגישות, "הוא נשמע כל כך אמיתי."

עם הזמן, התרגול נשא פרי. "אתמול פניתי לחנות אחרת. גם הם אמרו 'לא', אבל במקום להישבר, שאלתי את עצמי 'האם זה אומר שאני לא מוכשרת, או שפשוט הטעם שלהם אחר?' ופתאום הרגשתי... שקט פנימי."

שלב שלישי – בניית הצלחות קטנות וחגיגתן

בשלב זה, יצרנו תוכנית פעולה מדויקת. ליאן התחילה לנהל "יומן הצלחות" שבו תיעדה שלושה הישגים מדי יום, קטנים ככל שיהיו:

"דיברתי עם בעלת חנות באיטלקית מבלי לעבור לאנגלית"
"העליתי תמונה של העיצוב החדש שלי בלי לערוך אותה 18 פעמים קודם"
"קבעתי מחיר לשירות שלי והצלחתי לא להתנצל כשאמרתי אותו"

לאחר זמן קצר, ליאן שיתפה סיפור ששינה הכל. "החלטתי לעשות סדנת עיצוב אונליין בקבוצת פייסבוק של יוצרות באיטליה. הייתי בטוחה שאף אחת לא תבוא. חשבתי לבטל שעה לפני, אבל נזכרתי במה שעבדנו עליו." היא הסתכלה ישירות למצלמה, ניצוץ של התרגשות בעיניה.

"הגיעו 12 נשים. הן לא הפסיקו לשאול שאלות. בסוף, שתיים מהן ביקשו פגישות ייעוץ פרטיות. אבל יודעת מה הכי מדהים? כשסיימתי את הזום, ישבתי במטבח שלי ברומא והרגשתי משהו שלא הרגשתי מאז שעברנו – הרגשתי בבית."

לשחרר את הצורך באישור חיצוני

היום, כמעט שנה אחרי אותה פגישת זום ראשונה, ליאן מנהלת עסק מצליח של עיצוב טקסטיל המשלב השפעות איטלקיות וישראליות. היא אינה מושלמת, והיא יודעת זאת. הספקות עדיין צפים מדי פעם, אבל הם כבר לא משתקים אותה.

"השינוי האמיתי לא היה בעסק," היא משתפת בפגישת המעקב האחרונה שלנו. "השינוי היה ביכולת שלי לא לתת לספקות לנהל אותי. אני מרגישה שהרילוקיישן, שכמעט הרס אותי, בסוף חשף משהו חזק הרבה יותר בתוכי".

האם גם אתם מתמודדים עם ספקות ברילוקיישן?

ברילוקיישן מאבדים הרבה מהביטחונות החיצוניים: מעמד, היכרויות, נוחות תרבותית.

אך אתגר זה, יכול להוביל למציאת מקורות ביטחון פנימיים, כאלה שאינם תלויים במה שאחרים חושבים עלינו.

אם המשפטים האלה מהדהדים לכם, דעו שאתם חלק מסיפור רחב יותר. המסע של ליאן הוא המסע של רבים – רילוקיישן לא רק משנה כתובת, הוא מציב מראה מול המקומות הכי פגיעים בנו, אבל גם מול הכוחות שיכולים להרים אותנו.

דרך טיפול רגשי אונליין או בקליניקה, אני מלווה אנשים כמוכם בתהליך עמוק של חיבור מחדש לביטחון ולעוצמה הפנימית, כדי שתוכלו להרגיש בטוחים גם במקום חדש.

אתם לא צריכים להמשיך להיאבק לבד. אני מזמינה אתכם לשיחת היכרות בה נוכל לבחון יחד איך אני יכולה לעזור לכם להתחבר מחדש לכוחות שלכם.

שלחו לי הודעה בוואטסאפ.